פסק-דין בתיק עפ"ת 37719-03-12

לפני ערעור על גזר דין שניתן כנגד המערער בבית משפט קמא- תעבורה מרכז בתיק 6838-04-10, במסגרתו הורשע המערער על פי הודעתו בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה רשלנית, נהיגה במהירות מופרזת, נהי במהירות בלתי סבירה, אי ציות להוראת שוטר, נהיגה ללא חגורת בטיחות, גרימת נזק, בטוח לא תקף.

העונש שנגזר על המערער:

חמישה חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי הסורגים,

הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים במצטבר, סך הכל לריצוי בפועל 13 חודשים.

 שנה מאסר על תנאי ל- 3 שנים בעבירות של נהיגה בפסילה וללא רשיון תקף מעל שנה.

פסילה בפועל לתקופה של  15 חודשים.

6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

התחיבות להמנע מעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף מעל שנה, או בזמן פסילה בסך 10.000ש"ח למשך שנתיים.

בנימוק הערעור מציין בא כח המערער :

טעה בית משפט קמא כשלא האריך המאסר המותנה, ועוד החמיר והוסיף עליו 5 חודשי מאסר.

קודם לגזר הדין המערער נשלח  למספר תסקירים, ולא נאמר מפי המשיבה בבית משפט כי תוצאות האמור בתסקיר אינו מחייב, גם לא נאמר למערער, לשים מבטחו בהמלצת שרות המבחן.

עוד נטען כי זה המקרה בו מוצדק להאריך המאסר המותנה על פי סעיף 56(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

המערער בעת הטיעונים לעונש היה מטופל על ידי המרכז להתמכרויות ושיקום, מוסר בדיקות שתן פעמיים בשבוע, משתתף בקבוצה פעם בשבוע, לומד באוניברסיטה הפתוחה,עובד לפרנסתו בפנצריה.

עוד נטען כי היה מקום להטיל בנסיבות המערער תקופת פסילה פחותה מזו שגזר בית משפט קמא.

בא כח המשיבה מתנגד נחרצות להתערבות בעונש שנגזר.

לטעמו, לא היה מקום לפתח ציפיות בקצין המבחן ובהמלצתו, מקום שתלוי ועומד מאסר מותנה בן 8 חודשים.

לגופו של ענין דין הערעור להדחות.

מדובר במערער שביום 1.7.08 נשפט בבית משפט תעבורה ברמלה בתיק מספר 194/07 ונדון בנוכחותו ל-30 חודשי פסילה בפועל.

על אף זאת נהג ביום 6.2.09בשעות אחר הצהריים (17:19), ברכב פרטי מ.ר. 4407107 בצומת הרחובות אפריאט- החשמל ברמלה. בעדו נוהג, הבחין בניידת משטרה אשר הורתה לו לעצור, תחת לעצור החל המערער במנוסה , תוך שאינו חגור ואינו מציית להוראת השוטר, נוהג במהירות המתקרבת ל-70 קמ"ש במקום המהירות המותר בנתיב נסיעתו שהיא 50 קמ"ש.